Getting married is the best thing since sliced bread, cuz even if the bread isn't sliced, at least you have a wife to slice it.

I don't know, in my house I'm the one who slices the Challah

no matter how you slice it...marriage is good..if you make it good

Gevura Shebyesod wrote:

That's because she can eat your shirayim, you can't eat hers, but then again, according to the gufei halachos that shiyarei maachal is domeh to shiyarei kosos....


omg, did i get into hilchos niddah again?!

lavi wrote:


Bein' single is also good.....if you make it good

TehillimZugger wrote:


I once heard of a great Rabbi (who wears strokeees) whose son came home from school crying. One of his friends had told him off about something and he was hurt. The Rabbi said to him, " I don't understand, if he was right, then fix it, and if he wasn't, then why do you care about what he said?"

cordnoy wrote:

Lo tov heyot headam levado.

TehillimZugger wrote:


I'm not sayin' that one should stay that way, but whatever God does is for the good, so meanwhile it is good, although our hishtadlut should be for the ultimate good.

cordnoy

...the coming of Moshiach, b'mheirah b'yameinu, mamash!

TehillimZugger wrote:



there is a yeshivisheh diyuk attributed to the alter mirers..
it says lo toiv. but it doesn't say "rah"....kinda like in between.

TehillimZugger wrote:


you got me started.
א] שיורי מאכל.
א. הלכה.
1. בני אשכנז.
א) מחמיר – רמ"א (סעי' ג'), ש"ך (ס"ק ח', "ואדרבה שתיה נלמד מאכילה"), חכ"א (כלל קט"ז סעי' ד'), ח"ח (נדחי ישראל פרק מ"א אות ד'), פוסקים.
ב) מיקל – ערה"ש (סעי' י"ב, "רבינו הב"י בספרו בד"ה כתב מפורש דשיורי מאכל מותר והסכימו לזה גדולי אחרונים דבשלמא בשתייה שא"א לשתות ביחד מכוס אחד שפיר הוי דרך חיבה באופן זה אבל באכילה זהו עצמו שאין אוכלין ביחד הוה היכר [כרו"פ וס"ט סק"ח] ועוד דידוע דההתקרבות בנהוג העולם בשתיות ולא באכילות כדכתיב ויין ישמח לבב אנוש וכן כוס ישועות אקרא").
2. בני ספרד.
א) מיקל – ב"י (סוף סעי' ד' בבדה"ב, "כתוב בארחות חיים (הל' נדה סי' ט אות יא) ובקערה לאכול זה מה שהותיר זה מותר"), ערך לחם (למהריק"ש, ס"ק ד', "ובקערה כשאוכל זה מה שהותיר זה מותר"), יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' י"ז אות ג', טהרת הבית סי' י"ב סעי' י"ז, "שהעיקר לספרדים כמו שפסק מרן שמותר לאכול משיורי מאכל שלה").
ב) מחמיר – בן איש חי (שנה ב' פרשת צו אות כ"ב, "וכן לא יאכל משיורי מאכל שלה"), דרכי טהרה (עמ' מ"ה).

ב. הדין של גלידה - למקילים לעיל.
1. שאם מצצה או ליקקה מהגלידה או מהארטיק, מחמיר – יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' י"ז אות ג', טהרת הבית סי' י"ב סעי' י"ז, "מה הדין במשקה קרוש כגון גלידה או ארטיק, אם נידון כמאכל או כמשקה לענין זה, נראה שאם מצצה או ליקקה מהגלידה או מהארטיק יש להחמיר שלא ילקק אחריה, שזהו דרך חיבה, שאינו נמאס מהרוק שבפיה ... אבל אם חתכה מהגלידה ע"י כף או סכין, מותר לו ליהנות מהשאר"), דיני הרחקות (סעי' ד' אות ו').

ג. שיורי טאבק.
1. מיקל – יד אליהו (סי' ס"ה, "והנה בנדון הטבאק אף שהאחרונים דקדקו ודימו לאכילה ושתיה נראה לענין זה ל"ד לאכילה ושתיה דלא שייך חיבה כ"כ כמו באכילה ושתיה דהוא עיקר חיותא דאדם ומדה זו נוהג בכל אדם ודבר השוה לכל נפש"), חיד"א (שיורי ברכה אות י"ג), פת"ת (ס"ק ו'), לחו"ש (לחם ס"ק י"ב), מקוה ישראל (סי' ז' ס"ק י'), טהרת ישראל (סעי' ט"ו, "וכן בעישון טוטין הדין כן"), בדה"ש (ס"ק נ"ג), סוגה בשושנים (פרק י"ח סעי' ז', פרק ו' סעי' ד'), פרדס שמחה (ס"ק י"ד אות ב'), חזקת טהרה (ס"ק כ').
2. מר"מ – ששבה"ל (סוף ס"ק ח', סיכום אות כ"א, "צ"ע").

ד. סיכה.
1. אפשר דמותר – יד אליהו (סי' ס"ה, "ואפשר דאפילו בדבר ששייך בו סיכה כשתיה אעפ"כ מותר לסוך אחרי' עמ"ש בס' פ"ח סי' ק"ח סקכ"ה דריח אין בו משו' אכילה ושתיה"), סוגה בשושנים (פרק י"ח סעי' ו', עי' פרק ו' סעי' ד').
2. מר"מ – בדה"ש (ציונים ס"ק קי"ג).

ה. משחת שינים (toothpaste), סבון.
1. מיקל – באר משה (ח"ד סי' ע"א, "להתיר"), בדה"ש (ס"ק נ"ג), ששבה"ל (סוף ס"ק ח', סיכום אות כ"א), הגר"ש איידר זצ"ל (ח"ב סוף עמ' קס"ט), דיני הרחקות (סעי' ג' אות כ"ה).
2. מר"מ – חוט שני (ס"ק א' אות י"ז, "יש לדון לאסור להשתמש בימי טומאתה בסבון המיוחד לה, משום בשמים שלה, אבל סבון משותף מותר").
3. מברשת שינים (toothbrush).
א) מיקל – טהרת הבית (סי' י"ב סוף הע' ב'), סוגה בשושנים (פרק כ"ג סעי' ב', "מברשת שניים אפילו המיוחדים לאחד מהם מסתבר דמותר השני להשתמש בהן").
ב) בשעת הצורך – דיני הרחקות (סעי' ב' אות י').
ג) מר"מ – באר משה (ח"ד סי' ע"א, "אם היא ניקתה שיניה ע"י הבארשט ושוב הדיחה יפה יפה הבארשט שרי לו אח"כ לנקות עם אותו בארשט").

ו. תרופה.
1. מיקל – שבה"ל (ח"ט סי' קע"ו אות ד', ששבה"ל סוף ס"ק ח', סיכום אות כ"א, "דבר פשוט דיש להקל"), דיני הרחקות (סעי' ג' אות כ"ה).

ז. מלח, סוכר.
1. מיקל – הגריש"א זצ"ל (משנת השלחן תשובה רל"ב אות ז'), בדה"ש (ס"ק נ"א), פתחי הלכה (ארטסקרול, ח"ב עמ' ע"ג), דיני הרחקות (סעי' ג' אות י"ט).
2. עי' לעיל אם נכלל בקערה אחת.

ח. דברי מריחה - חמאה, ריבה.
1. מיקל – באר משה (ח"ג סי' קכ"ח, "להתיר"), הגריש"א זצ"ל (משנת השלחן תשובה רל"ב אות ז', משמרת הטהרה פרק ח' הע' ק"ו, סי' קצ"ה הע' קי"א, אשרי האיש יו"ד פרק כ"ח אות י"ב), בדה"ש (ס"ק נ"א, בי' ד"ה שאסור עמ' רס"ז), ששבה"ל (ס"ק ח' ד"ה דברי, סיכום אות י"ז), מראה כהן (עמ' ע' אות ג'), יסוד הטהרה (פרק ב' הע' ח'), דיני הרחקות (סעי' ג' אות כ"א).
2. מר"מ – הגר"ש איידר זצ"ל (ח"ב עמ' קע"ב), פתחי הלכה (ארטסקרול, ח"ב עמ' ע"ג), משמרת הטהרה (פרק ח' סעי' נ"ב, סי' קצ"ה ס"ק מ"א).
3. עי' לעיל אם נכלל בקערה אחת.

ט. טעמה קצת מהתבשיל.
1. אינו נחשב שיריים – דברי שאול (יוסף דעת בהשמטות סוף סעי' ג', "ובעשרה בטבת שנת תרט"ז הגיעני מכתב ... ושאל במה שאשה לעסה לתינוק איזה מאכל וכן אם טעמה תבשיל שמבשלין אי שרי לבעל לאכול אח"כ. והשבתי שפשוט שמותר דאין בזה משום חיבה דמלבד שלעסה ונמאס אף גם דלא נתכוונה לתת לבעלה רק לתינוק וגם טעמה התבשיל שתהי' טוב ול"ש חיבה וז"פ"), מקוה ישראל (סי' ז' ס"ק ט'), פתחא זוטא (ס"ק ו'), טהרת ישראל (סעי' י"ג), שערים מצויינים בהלכה (סי קנ"ג ס"ק כ'), עי' באר משה (ח"ג סי' קכ"ז), טהרת הבית (סי' י"ב סעי' י"ז), חזקת טהרה (ס"ק ט"ו, דרך ישרה ס"ק א' ד"ה ונראה, ד"ה ומה שהאשה), ששבה"ל (ס"ק ח' ד"ה טעימה, סיכום אות ט"ז), בדה"ש (ס"ק נ"ד), הגר"ש איידר זצ"ל (ח"ב עמ' קע"א), פרדס שמחה (ס"ק י"ד אות ג'), מראה כהן (עמ' ע"א), דרכי טהרה (עמ' מ"ה), יסוד הטהרה (פרק ב' סוף סעי' ח'), פתחי הלכה (ארטסקרול, ח"ב עמ' ע"ג), פרי טהרה (סעי' י"ח), דיני הרחקות (סעי' ג' אות י"ז).
2. עי' לעיל אם נכלל בקערה אחת.

י. לעסה התבשיל כדי לתת לתינוק.
1. אינו נחשב שיריים – האלף לך שלמה (יו"ד סי' רכ"ז, "מה ששאל אם מותר הבעל לאכול מה ששיירה אשתו נדה ממה שלעסה לתינוק הנה זה ודאי מותר כי הנה מה ששיירה ממאכלה או מכוסה מה שעשתה להנאתה זה נראה דרך חיבה לכך אסור אבל מה דלעסה רק לתינוק ולא להנאתה אין זה דרך חיבה ומותר"), פתחא זוטא (ס"ק ו'), טהרת ישראל (סעי' י"ג), טהרת הבית (ח"ב סוף עמ' קכ"ו), הגר"ש איידר זצ"ל (ח"ב עמ' קע"א), דיני הרחקות (סעי' ג' אות י"ח).

what about if the wife uses a smartphone to remotely turn on a bread slicer?

or howbout drinkin' the water from the garden hose after she swiveled it open?

I feel so honored, my thread looks like a bais medrash.

misgaber41 wrote:


which is actually where you belong