gyeuser444 wrote on 23 May, 2016:
Unless you're a tzadik, it's completely normal for an inappropriate thought to jump into your head:
לקוטי אמרים תניא פרק כז
אין הכתוב מדבר בצדיקי' לקראם זונים ח"ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש ואדרבה העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו אפי' שעה אחת הרי זאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא ס"א לתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא
There should be no guilt/atzvus from the person's perceived imperfection. If there is it is quite possibly from גסות הרוח. (See Chapters 26-31 where most any other type of feeling bad (worry of punishment/guilt from previous sins, etc.) is completely discouraged.)
I would add, that having guilt this time from realizing that one had that very guilt/atzvus during previous similar times -which perhaps came from גסות הרוח, is also from גסות הרוח (or else is completely discouraged from elsewhere in Chapters 26-31).
A quote from פרק לא
ולכן כתב הארי ז"ל שאפי' דאגת העונות אינה ראויה כ"א בשעת הוידוי ולא בשעת התפלה ות"ת שצ"ל בשמחה שמצד הקדושה דווקא
See Chapters 26-31 at length.
A person may not be immediately aware at first that he is מהרהר
לקוטי אמרים תניא פרק יב
הרהור רע הזה הנופל מאליו מהלב למוח...מסיח דעתו מיד שנזכר שהוא רע...
The above shows that there is a difference between the initial falling in and the subsequent cogitating/fantasizing.
There is also a difference between cogitating over the initial thought/s and fantasizing, though both are אסור. The difference between cogitating and fantasizing is similar to the difference between הסתכלות בנשים and fantasizing which clearly uses more mental effort. Cogitating also uses extra energy, more than הסתכלות, but less than fantasizing.
The point about weak דעת is what in my opinion allows for the fantasizing.
See at length שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי ד,ד:
לדבק נפשו ברע בעין רואה ולב חומד כו' ולכך נק' זונה ל' נוק' שנעשה בחי' נוק' להעלות מ"נ לקליפה
כתר שם טוב קנ"ב א:
סוד נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם