· "כשם שצריך האדם להאמין בהשי"ת כך צריך אחר כך להאמין בעצמו, ר"ל שיש להשי"ת עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבן לילה היה ובן לילה אבד, וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם, רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו" [צדקת הצדיק אות קנד]
· "כי תשא את ראש בני ישראל- אמר משה, רבש"ע משבעים אומות אין את מצוני על אחת מהם אלא על ישראל, כי תשא את ראש בני ישראל, ואל בני ישראל תאמר, ואל בני ישראל תדבר, צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל, ואתה תצוה את בני ישראל, כל מה שאתה מצויני על בני ישראל, אמר לו לפי שהן חביבין עלי מכל האומות והם סגלתי ולהם חשקתי ובהם בחרתי שנאמר ובך בחר השם ליהות לו לעם סגולה מכל העמים, בא וראה כמה חבבן שמזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד שנאמר (במדבר ח/יט) ואתנה את הלווים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש..." [מדרש תנחומא ריש כי תשא]
· "אבל באמת כל אחד מישראל הוא מדוגל בדבר אחד על כל ישראל ובדבר זה הוא בבחינת מלך על ישראל" [פרי צדיק פר' שקלים אות ד]
· אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב על בני אדם שנקראו אחים ורעים חלק ונחלה חבל נחלתו צאן מרעיתו וכל לשון חבה" [ספרי דברים א/טו]
· "אמר רב יהודה אלמלי הוו ידעין בני נשא רחימותא דרחים קודשא בריך הוא לישראל הוו שאגין ככפיריא למירדף אבתריה" [זוהר הקדוש שמות ה:]
· "ובתוך העולם הזה מצא הקב"ה את עמו ישראל שחביבים לו ביותר עד שנקראו לו בשם בנים, כמו שאמר הכתוב בנים אתם.... וערבים עליו בקולם כמו שאמר הכתוב השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נוה" [שמירת הלשון שער התבונה פרק י]
· "יתן האדם אל לבו גודל השמחה והחדוה במה שיצר וברא אותו היוצר והבורא יתברך ויתעלה בתוך עדת בני ישראל עם קדוש הישראלי ולא יצר וברא אותו בין עם מן העמים והיה עובד ומשתחווה לפסל ומסכה..... ולא היה יודע כלל מהבורא..... גם לא היה יודע מתורתו הקדושה והתמימה ומגבורותיו ונפלאותיו וחכמתו הנפלאה שאנחנו עם קדוש יודעים מתורתו הקדושה שנתן לנו, לא לעם אחר כל כך תגדל שמחתו עד שכמעט תתבטל מציאותו הגשמי מרוב התשוקה וההתלבות מאהבה באלקותו יתברך ויתעלה זכרו לעד ואיך לא יבער לב האדם ממש כאש בוערה בברכתו ברכה מרוב החדוה והשמחה" [יסוד ושורש העבודה- על הברכה שלא עשני גוי]
· "ונפל ממנו רב- כל מה שיפול מהם ואפילו הוא יחידי חשוב לפני רב" [רש"י שמות יט/כא]
· "ישראל נמשלו לכוכבים(אסתר ז/יא)- איתא בשפת אמת שהכוונה שכמו הכוכבים לפי ראות העיינים בהאי עלמא נראים הם קטנים מאוד עד שבקושי רב אפשר לראותם אמנם על פי אמת גדלם עצום מספר ויש מהם שגודלם עולה על כל העולם כולו ולכך נדמים בני ישראל שכל בר ישראל באשר הוא עומד אם נביט אל תוככי נשמתו נראה שהיא מאירה באור יקרות וכוחה עצום ונשגב" [שפת אמת שנת תרמו ד"ה במדרש]