I wanted to share a quick vort,
The pasuk says,
“שקר החן והבל היפי אשה יראת ה’ תתהלל”
Which implies that “beauty” isn’t valuable or significant - it seems to degrade it.
However, we know from Chazal that having a beautiful wife was very much a desirable and worthwhile value.
אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים - רש”י: מרוב הנאה חשובין ככפליים. [סנהדרין ק:]
שצריכה האשה לשתי מעלות: [א] שתהיה טובת מראה, [ב] ותשא חן וחסד לפניו שהיא חסידה. [ביאורי הגר”א אסתר ב, ט]
אין האשה אלא ליופי [תענית לא.]
וראוי לכל אדם להשתדל לקח לבניו נשים יפות כדי שלא יתנו עיניהם באחרת [פלא יועץ יפי]
ויאהב יעקב את רחל - פירוש לא לצד יופיה אלא לצד מה שהיא רחל בת זוגו, או יאמר, על דרך אומרם ז“ל בדין זיווג תלמיד חכם (שבת כה:) שצריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע. והגם כי ישתנה יעקב למעליותא שמושלל מיצה“ר, עם כל זה התורה תלמד לאדם דעת. [אור החיים בראשית כט, יח]
How do we reconcile the seeming contradiction?
Perhaps, the answer is, that even according to Chazal, beauty wasn’t a goal in and of itself, it was a “tool” to retain ones kedusha in the context of a healthy marriage. מה שאין כן, regarding praising the qualities of a woman - without yiras shamayim nothing else matters.
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְאֵין בְּיָדוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם. [מדרש רבה]
אבל חיים שאין בהם יראת שמים, אין זה נקרא חיים [ארחות צדיקים]
So when the pasuk says, “אשה יראת ה’ תתהלל” it’s referring to the ultimate goal of it all, the very purpose of life.
הדבר שהוא תכלית הכל הוא יראת שמים [מהר”ל קהלת יב, יג]
יראת ה' מקור חיים לסור ממקשי מות [משלי יד, כז]
As the Mesilas Yesharim says,
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, כִּי עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְוֹת וְלַעֲבוֹד וְלַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן, וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבָד לְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ וְיִשּׁוּב דַּעַת לְמַעַן יוּכַל לְפַנּוֹת לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו.
Comments and feedback welcome