There's a nice discussion about it here:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=22363
Here are some more on the topic of improper thoughts:
R’ Chaim of Volozhin writes in Kesser Rosh Ch. 136:
מחשבה רעה גם הראשונים לא ניצלו מזה כדאמרו רז"ל ג' דברים אין אדם כו'. ואם מסיח דעתו מן המחשבה רעה בזו כופה הסטרא אחרא, ואם מחשב בזה זו רעה חולה.
Rabbi Tzvi Elimelech of Dinov in Derech Pikudecha, LS35.
ודע ידידי כי אין הקב"ה הבא בטרוניא עם בריותיו וחלילה לחשוב על הבורא ית' שיחשב לו לעון מה שנופל בפתע פתאום איזה מחשבה רעה בציור העבירה ועירותה ותיכף מסיר המחשבה ממחשבתו כי כל זה הוא לאונסו, ואונס רחמנא פטריה... רק כשנזכר שזה אסור ואף על פי כן מאריך במחשבה ומצייר עריבות העבירה במחשבתו, אפילו אינו מחשב לעשות העבירה רק מאריך ומחשב ציור עריבות הזנות זה עבר חוקף הפר התורה. רק זאת יעשה האדם ויחי', תיכף כשנזכר שהוא עבירה יסיח דעתו ליראה ולאהבה ולתורה. וידחה המחשבה רעה ממחשבתו ויכוון לקיים ולא תתורו.
Maamorei Shlomo Ch. 16
מאת רבי שלמה הרכבי הי"ד, מנהל רוחני דישיבת 'שער התורה' בגרודנא.
הט"ז אורח חיים* כתב שאין האדם בעל בחירה במחשבתו, ולכן אמרו חז"ל (ב"ב קס"ד, ב) 'שלושה אין אדם ניצול מהם בכל יום', ואחד מהם הוא הרהורי עבירה, כי הוא אינו בעל בחירה במחשבה ואינו בעלים על המחשבה. ובחירתו מתחלת אחרי שכבר נפלה המחשבה בלבו, שאז יכול להסירה ולהסיעה לדבר אחר, אבל לעצור במחשבתו ולמנוע שלא תפול מחשבה רעה בלבו זה מן הנמנע. אמנם צריך לדעת ולהבין כי יסוד המחשבה תולדה מן הנהגת האדם ומצבו, ובמה שהאדם עוסק, שם הוא מחשבתו על פי רוב. ואם כן, אף על פי שאינו בעל בחירה על מחשבתו, באופן ישיר, מכל מקום הוא בעל בחירה על ידי זה שימלא לבו במחשבות טהורות, תורה ויראת שמים, ולא יהיה מקום ליצר הרע ומחשבותיו להכנס, כמו שכתב הרמב"ם (סוף הלכות איסורי ביאה) שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, כי במקום חכמה אין מקום ליצר ומחשבותיו להכנס, ובאופן זה יש דרך לבחירה גם על מחשבתו.
Tanya Ch. 27:
If, his sadness stems from sinful thoughts and desires enter his mind, then ... he should, on the contrary, be happy in his lot; for although these sinful thoughts enter his mind, he averts his attention from them. By averting his mind from sinful thoughts, he fulfills the mitzva, “You shall not follow after your heart and after your eyes, by which you go astray.”, as chazal have said: “When one passively abstains from sin, he is rewarded as though he had actively performed a mitzvah.” Consequently, he should rejoice in his compliance with the injunction just as he does when performing an actual mitzvas asei. On the contrary, such sadness is due to conceit… for were he to recognize his level, that he is very far from the rank of a true tzaddik, then surely, this is the challenge Hashem gives to the the Beinonim: To subdue the evil impulse and the thought that rises from the heart to the mind, and to completely avert his mind from it, repulsing it as it were with both hands. With every repulsion of this thought from his mind, the sitra achra is suppressed… Therefore, one should not feel depressed or very troubled at heart, even if he be engaged all his days in this conflict with the thoughts which will always enter his mind. For perhaps this is what he was created for, and this is the service demanded of him — to subdue the sitra achra constantly.
==
* I wasn't able to find such a taz...