עלינו לשבח היקר,
אני דווקא מאוד מזדהה עם הלהשאר חולה לתמיד,
אני נקי כמעט שנתיים שבהם לא ראיתי פורנו (חוץ מפעם אחד כשלא היית לי חסימה)
ויש לי לפעמים קריזים קשיים מאוד.
אבל אני יודע שיש לי פתרון רק להיום ואני צריך לתחזק אותו מידי יום,
כי אם לא, אני יפול.

בהחלמה

עלינו לשבח כתב on 26 מאי 2017 12:18:

אני מסכים איתך. זה באמת קשה. 
אבל יש לי שתי אפשרויות:
א - להתכחש לעובדה ולהמשיך לסבול כל החיים כי אנחנו לא רוצים להכיר בעובדה שאנחנו חולים...
ב- להודות שאנחנו חולים ולעבוד את התוכנית, ואולי לא נמשיך לסבול כל החיים... מה אתה אומר? 

עלינו לשבח כתב on 26 מאי 2017 12:18:

גם אני לא בטוח שהבנתי מה כוונתך כשכתבת "ללא התאווה". אני אבאר את כוונתי ויכול להיות שאנחנו מסכימים רק לא מבינים אחד את השני...

ברור לגמרי שאפשר לחיות הרבה זמן בלי נפילות כלומר בנקיות. זו המטרה, אף אחד לא בונה על כך הוא ייפול בהמשך, כולנו מתכננים את המשך חיינו בלי נפילות וזו כל מטרתנו פה. אבל לחיות בלי נפילות לא אומר שאני אדם רגיל. לפעמים עובר לי בראש דחף להיכנס לאתרים ה' ירחם ולצפות בתכנים לא ראויים (פורנוגרפיה). אז נכון, שבתקופות קודם האתר הדחף הזה היה חזק שהיה משגע לי את השכל עד שהייתי נופל. היום בחסד ה' למדתי להתפלל לה' כשהדחף מתחיל שייקח ממני את התאווה ולחכות שהוא יעבור. ב"ה הדחף לא מגיע לידי מעשה אבל הוא קיים. אז זה נורמלי שאדם רוצה להיכנס לאתרים כאלו? לא, זו נטייה חולנית (שמי שלא מכיר את התאווה לא יבין). זה נורמלי שלאדם יש כל מיני פנטזיות והרהורים על דברים כאלו? לא. אם הנטיות הללו ייעלמו יום מן הימים? הרגשה שלי שלא. הרגשה שלי שלעולם אשאר חסר אונים מול התאווה. גם אם יהיו תקופות בהם אהיה נקי אני לא רוצה לתת לייצר שלי להרדים אותי בשמירה ולתת לי תחושה שאני אדם רגיל כי חוששני שכך בלי לשים לב אמצא את עצמי שוב בבוץ ממנו רציתי לצאת. אני חסר אונים מול התאווה הזאת (גיימס, בשבילך...) לכן יהיו דברים שאנשים נורמלי יוכלו לעשות אבל אני לא כי אני לא רוצה לחזור לתאווה...

מחילה שאני חופר לכם ת'שכל, מקווה שהבהרתי את כוונתי...

עלינו לשבח כתב on 26 מאי 2017 12:18:

מצטרף לדברי קודמיי,
אני באופן אישי היה לי תקופה ארוכה ממש ללא תאווה, אבל שכחתי שאני ארלגי, וחשבתי שנגמלתי ו....
כמה שתבין שזה משהו יותר חזק ממך, אז יהיה לך היום בלי תאווה, 
תחיה איתנו, שתף בחופשיות מהחיים שלך ונשמח להיות איתך בדרך להחלמה המיוחדת עבורך.

דבר ראשון, תודה נדב . 
דבר שני אותי לימדו בתוכנית שמהתאווה לא ניפרד לעולם, אבל יש שיחרור מהאובססיה. תמיד אני ירצה לראות פורנו ונשים ברחוב אבל בתוכנית אני לומד איך להתמודד או יותר נכון איך - לא להתמודד עם זה ולעבוד את הצעדים. ואז גם אם יעלה לי תאווה וחשק בראש אני כבר אתרגל לעשות פעולות וזה לא ינהל אותי כמו היום. 
אבל זה תהליך, כל יום רק להיום. 
אוהבים. 

אהבתי! ישר כוח על החיזוק! מנחם ומעודד. שיהיה בהחלמה

בהחלט, בסוף מקבלים את השחרור המלא. אבל אלרגי נשארים כל החיים. לכן צריך להישאר עם יד על הדופק ומחוברים תמיד, למקרה של הפתעה. (ואם מחוברים וערניים אז ההפתעה לא מצליחה עליך - למרות הכול).