בזמן האחרון אני לא לשולט על השנה שלי ואם אני בימות החול ער בלילה
אז התוצאות לא טובות כי דווקא כשכולם הולכים לישון אז מתעורר היצר לחפש תמונות וחוויות אישיות.
הבנתי מאנשים בפורום שהעיקר זה  לא הנפילה אלא ההתאוששות אחרי הנפילה.
כאילו אני צריך לא להתייאש מהנפילה ולהכניס למח שלי שיש לי דברים חיוביים לחשוב עליהם.
השבוע התחיל ואיתו הצברית נקודות טובות בפורום ברצף של ה90 יום.
חסר לי רק השיתוף עם מישהו בקו החם ואחר כך השיתוף עם אחד ממכריי.
להוריי אין להם אפשרות לעזור לי בזב כי הם חושבים שאני מוכרח לעשות חטאים,
ואצלם זה בכלל לא חטא.
אני עקשן מאוד בדעות שלי על הוריי כי אני סתם מאשים אותם.
הכל תלוי בי ולא בהוריי. כרגע אני מתאושש בשלושה ימים שבהם ישנתי המון וככה התגברתי על התאווה בשינה.
הבעיה שבזמן האחרון אין לי כלים במחשבה איך להתמודד איתו חוץ משינה.